למה אני מאושרת להיות ספרנית?/ דניה אנזנברג

לפני שנים רבות, כאשר עברתי ריאיון קבלה לבית הספר לספרנות וארכיונאות, נשאלתי מדוע אני רוצה להתקבל. תשובתי הייתה אז אותה תשובה שהייתי נותנת היום: "אני רוצה לגרום לאחרים לקרוא". מיד זכיתי לחיבוק ממנהל בית-הספר (תופעה שהיום לא נוכל לדמיין) ונעניתי בשמחה: "תשובה מעולה! אם היית אומרת שאת אוהבת לקרוא הייתי שולח אותך הביתה לקרוא ספרים".

לא פעם ולא פעמיים הגיעו אלינו מועמד או מועמדת ללימודי הספרנות - מידענות שציין/ה בין היתר: "תמיד חלמתי להיות ספרן/ית".

מדוע רבים כל-כך מעוניינים במקצוע? יש בוודאי לא מעט שיש להם תדמית של עבודה שקטה ורגועה ושל שחייה בשכיות תרבות. זה נכון רק חלקית. אכן, אנחנו יושבים בקרב אוצרות הידע והיצירה האנושית, אך בספרייה טובה השקט והעבודה הרגועה הם מאתנו והלאה.

אספר לכם קצת מדוע אני אוהבת את המקצוע ואשמח לשמוע מה יש לכם לומר על הנושא. הספרנות היא אחד המקצועות המשתנים ביותר. כמובן לא היחיד. יש מעט מאוד קשר בין מה שאני למדתי בצעירותי למה שהסטודנט של היום לומד. כפי שנוהג לומר ידידי פרופ' אלחנן אדלר, אנחנו מלמדים היום אודות הספרייה ההיברידית, שיש בה עדיין הרבה ספרים, אך היא הופכת ליותר ויותר אלקטרונית. כתבי העת הם כבר היום כמעט כולם אלקטרוניים, וגם הספרים צועדים בקצב שונה באותו כיוון. אין לנו מושג איך תיראה הספרייה בעוד עשר שנים. משמעות הדבר היא שהידע שלכם לא ייעצר ביום סיום הלימודים, יהיה עליכם ללמוד עוד ועוד, לאורך כל חייכם המקצועיים ולדעתי זה נהדר. הראש ימשיך לעבוד.

לספרנות פנים רבות: יש אנשים שאוהבים לעבוד בשקט, כמעט בלי קשר עם קהל. אנשים אלה יוכלו לבחור להיות ממיינים ומקטלגים בתוך הספרייה. אחרים דווקא אוהבים את הקשר עם אחרים. אלה יכולים לבחור בתפקיד של ספרן ייעץ, שכל רגע מגיע אליו מישהו אחר ומבקש עזרה סביב נושא שונה. ספרן כזה, שפעמים רבות גם עוזר לקורא להציג שאלות, חוקר בכל פעם נושא מרתק אחר. בעיני זה נפלא!

יש - שהטכנולוגיה היא השפה שלהם. אלה יוכלו להיות האחראים והתומכים בתוך הספרייה בכל מה שקשור לתחום זה. אני, שהחשוב לי מכל כאמור הוא עידוד הקריאה, עסקתי בכך לאורך כל חיי המקצועיים, במקביל למטלות האחרות. הצגתי תערוכות, ארגנתי הרצאות, תחרויות והפעלות מכל סוג שאתם יכולים לדמיין. ויהיו גם כאלה שאוהבים יום מגוון, קצת מכל דבר. אדם כזה יכול לבחור למשל לעבוד בספרייה של בית-ספר, שבדרך כלל יש בה רק ספרן אחד או שניים. הוא יהיה האחראי על רכש, מיון, קיטלוג, תמיכה בתלמידים ובמורים, ארגון תערוכות, כתיבת עלונים, תמיכה בכל תוכניות הלימודים ועוד ועוד.

אני חושבת שמה שהזכרתי עד כה מספיק. אבל יש עוד נימוק: ספרנים הם נחמדים! וכיף לעבוד עם אנשים שנוטים לשתף פעולה ולתמוך איש ברעהו.

מה דעתכם? איך אתם רואים את המקצוע?